ממש לא מזמן סיפרנו כאן על התערוכה 1/3 33, שהוקדשה כולה לעטיפות תקליטים ישראליים. בין המוצגים בתערוכה היה גם הסרט "רזיאל 29, כיכר השעון, יפו" – סרטו הקצר של שגיא אזולאי, המתרחש רובו ככולו בחנות התקליטים המיתולוגית של האחים אזולאי.
מאחורי החנות הקטנה והכמעט בלתי-מורגשת הזאת שמאות חולפים על-פניה מדי יום, מסתתרת מורשת עצומה, שהיא נדבך מרכזי במוזיקה הישראלית. בשנות ה-50 היו האחים אזולאי הראשונים לגלות ולהקליט אמנים כג'ו עמר, אריס סאן, צלילי העוד ואין-ספור אחרים, מהז'אנר שבתחנות הרדיו נוהגים לכנותו ים-תיכוני ושהעם קורא לו מזרחית, ושהפכו ברבות הימים לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.
למעלה מחמישה עשורים עומדת החנות הקטנה ברחוב רזיאל 29 , כמו אי בים הזמן. את מקומם של תקליטי הויניל תפסו הדיסקים והקבצים והמוזיקה המזרחית הפכה לרינגטון. דוד ויצחק אזולאי עדיין שם. אל מול המצלמה של שגיא הם נזכרים בימים עברו ותוהים לגבי העתיד.
ולנו רק נותר לקרוא (שוב) : גשו לחנות של האחים אזולאי, אמרו שלום ובוקר טוב לדוד ויצחק, רכשו דיסק ואפילו שניים, ותהיה זו תרומתכם הצנועה למפעל מוזיקלי ותרבותי אדיר, שכמו רבים אחרים בישראל, עברו המפואר מאחוריו, ההווה רחוק מלהזהיר ועתידו בסכנה.
נועם חמו הוא חבר דירקטוריון מן המניין, שכבר הופיע כאן בעבר ואחראי בין היתר גם לדבר הזה. הפעם, מעבר לצילומים המצויינים שלו, הוא משתף אותנו גם בתחושות מההופעה של קמפבל ולאנגן.
—————————————————-
היא עלתה לבמה עם הבעה מעט מפוחדת על הפנים, כאילו היא עולה על מתקן חדש בפארק שעשועים ולא יודעת למה לצפות. השותף לצידה הבטיח שאין מה לפחד. הוא כבר עלה על המתקן הזה לפחות ארבע פעמים ונהנה כל פעם מחדש. זו הייתה התחושה בתחילת ההופעה של איזובל קמפבל ומארק לאנגן. ההופעה התחילה עם תחושת ריחוק מסויימת. אולי זה היה פחד מההתנפלות הלא סטנדרטית הזאת – ראיונות בכל תחנות הרדיו, קהל שעשר דקות לפני זמן תחילת ההופעה כבר מוחא כפיים ושורק כדי להוציא את האמנים ממחבואם. אבל קצת לתוך המופע, כבר היה נדמה שכולם מכרים ותיקים. השילוב המהפנט של קול אחד דקיק ונעים וקול שני משופשף ולמוד קרבות, השתלט על האולם. המבט של איזובל נרגע והיא אפילו הבליחה חיוך פה ושם. החומות שבדרך כלל מקיפות את לאנגן נראו נמוכות מתמיד. הצמד סגר את סיבוב ההופעות שלו במופע הולם בחורפיותו, עם חיבוק של קהל חם.
היש תענוג גדול מלשוטט סתם כך ביו-טיוב ולגלות במקרה שיר שפעם אהבת אך נשכח מזכרונך ועוד מלווה בקליפ שלא ידעת על קיומו מבית היוצר של הערוץ הראשון?
(אם כן, אשמח לשמוע.)
